בית » מחשוב ענן

מחשוב ענן – יותר ממה שחשבתם

פורסם על ידי בתאריך 14 במאי 2012 – 23:49אין תגובות

מחשוב ענן הוא ביטוי, באז-וורד חם. בסביבה הטכנולוגית, כולם מדברים על זה. מונחים רבים נזרקים לאוויר בהקשר זה: ענן פרטי, ענן ציבורי, אינטרנט…. אנליסטים צופים כי טכנולוגיה זו תוביל את עולם ה- IT בשנים הקרובות, אבל מה היא באמת המשמעות של "מחשוב ענן"?

במאמר זה אתאר את מודל מחשוב ענן; התפיסה העסקית והטכנולוגית שהוא מייצג, וכיצד נראית החדשנות שמודל זה מייצג.

בבואנו לבחון את מודל מחשוב הענן, המשימה הראשונה שלפנינו היא להבין, שמחשוב ענן אינו טכנולוגיה!
מחשוב ענן מייצג פרדיגמה עסקית, אשר בליבה טמונה הבנה פשוטה, אך בסיסית: ניהול IT הינו הוצאת תקורה, ממש כפי שחשמל, מים ושכר דירה מהווים הוצאה שכזו.

כל ארגון, בכל סדר גודל מנהל מידע. כאשר המידע מנוהל בגישה הקונסרבטיבית, מעורבים בכך משאבי מחשוב, אשר הולכים וגדלים עם התפתחותו העסקית של הארגון, אגירת המידע והצורך לעבד אותו.

עם הזמן, מוצא עצמו הארגון נאלץ להשקיע משאבים פיננסים ניכרים ברכש ובניהול IT.
ארגונים מנהלים תקציב IT בפני עצמו והדבר נתפס כהכרח. בארגונים גדולים, המצב מועצם פי כמה ולמעשה, ארגונים בסדר גודל של בנקים וחברות אשראי, מנהלים יחידות מחשוב גדולות מכל חברת היי-טק ממוצעת.

יוצא מכך, כי מרבית הארגונים אשר מנהלים מערך IT, משקיעים משאבים ניכרים בפעילות אשר אינה בליבה העסקית של הארגון, כלל ועיקר. הדבר דומה לכך שארגון יחזיק בחצרו באר מים, מכונות שאיבה, ינהל תהליכים להשבחה של המים, וידאג להזרים אותם בצינורות. מפעם לפעם יהיה צורך לתחזק את מערך שאיבת והובלת המים, ולצורך כך הארגון יחזיק כ"א ייעודי. עם צמיחת הארגון, יותר עובדים יצרכו מים ולכן יהיה צורך להגביר את השאיבה ואולי גם לחפור באר נוספת, וכך הלאה…

כאשר הבנה זו מחלחלת אל הדרג הניהולי, מתרחש תהליך המאפשר לארגון להוציא את תחזוקת וניהול המידע, כמו גם את משאבי המחשוב, אל גורם חיצוני אשר עבורו זו הליבה העסקית, וההשקעה שלו בפעילות זו הינה בהתאם.

כאשר ארגון מתחיל להתייחס אל צריכת משאבי המחשוב באופן דומה לצריכה של משאבי החשמל או של המים אותם הוא צורך, אז ניתן לאמר כי הארגון הטמיע את הקונספציה העסקית אותה מייצג מחשוב הענן.

יישומו הטכנולוגי של מחשוב הענן, מתבצע במודל תלת-שכבתי, בלתי תלוי:

  • שכבה עליונה: SaaS: Software As A Service
    זו השכבה אותה פוגשים מרבית המשתמשים ולכן היא גם המוכּרת מכולם. לעיתים, מזוהה בפני עצמה כ"מחשוב ענן". שכבת ה- SaaS מייצגת פתרונות תוכנה המשתמשים במשאבי מחשוב עוצמתיים הפועלים אצל ספק השירות. הלקוח מפעיל Thin Client כלשהו; בדר"כ מספיק דפדפן אינטרנט רגיל, אשר כל תפקידו הינו לקיים אינטראקציה עם המשתמש, ולהציג את הנתונים המגיעים מהמחשבים המבצעים בפועל את הפעילות האפליקטיבית. מרבית הגולשים באינטרנט משתמשים תדיר ביישומי SaaS, גם מבלי שהם מודעים לכך.
    דוגמה מוכרת ופופולארית לכך: Gmail. זו היא למעשה תוכנת דוא"ל, אשר מבצעת את כל פעילותה בשרתי הספק, בעוד שכל מה שנדרש מהמשתמש, הוא דפדפן אינטרנט. אין אפילו משמעות למכשיר המריץ את הדפדפן או למערכת ההפעלה שלו. כך ניתן להפעיל את Gmail על מחשב רגיל/נייד/טאבלט, טלפון סלולארי, ועוד.

  • שכבת הביניים: PaaS: Platform As A Service
    רובד זה מטפל בפלטפורמת המחשוב עצמה. דוגמאות לכך הינם תחנות ושרתים, אך בשכבה זו נמצא גם את בסיסי נתונים, שירותי WEB למיניהם וכדומה. יישום קלאסי של PaaS יכול להיות סביבות פיתוח ו/או ניסוי הפועלות באופן נפרד מסביבות הייצור.
    כאשר ארגון מיישם PaaS, פלטפורמת משאבי המחשוב המשמשים אותו לעבודה שוטפת, עוברת אל צד הספק. הארגון לא צריך עוד לרכוש, לתחזק, לשדרג ו/או לאחסן שרתים ותחנות, על כל המשתמע מכך. הכל מתבצע אצל ספק הפתרון, וזמין למשתמש הקצה כאילו פועל בחצרות הארגון.
  • שכבת הבסיס: IaaS: Infrastructure As A Service
    שכבה זו מיישמת את רכיבי התשתית המחשובית. דוגמאות לכך הן רשתות תקשורת, נתבים, Firewalls, ואפילו תשתית טלפוניה. יישומי IaaS נדירים יותר מ- PaaS ו- SaaS, ולרוב הם ימצאו בארגונים גדולים ומבוזרים.

יישומה של תפיסת מחשוב הענן מלווה באופן טבעי בחששות.
החשש הראשוני הוא מהוצאת המידע העסקי אל מחוץ לגבולות הארגון, כך שישמרו ויעובדו במערכות המחשוב של ארגון אחר.
בסיס חשש זה נמצא בתפיסה הקונסרבטיבית, לפיה כאשר המידע קרוב אלינו ונמצא אצלנו, אנו שולטים בו ובגורלו.
אלא שלא כך הוא: ארגונים המעוניינים להגן באופן אמיתי ומלא על הנתונים שלהם, נדרשים להוצאות אדירות. יש צורך להגן על הסביבה הפיזית (חדר נעול ומוגן, כיבוי אש, קירור וכדומה), כמו גם על הסביבה הטכנולוגית (גיבויים, יתירות; חומרה ותוכנה, הסכמי שירות וכדומה). ככל שסביבת ה- IT הארגונית מחזיקה יותר מידע, כך היא מחזיקה יותר ידע, ובנקודה מסויימת, הארגון לא יכול עוד לתפקד עסקית ללא מערכות המידע שלו.

יוצאת מכך קביעה ברורה:
ארגון המחזיק את המידע שלו בחצרותיו, מגדיל את הסיכון התפעולי ומקטין את יכולת ההמשכיות העסקית שלו!
בהתייחס לחשש מפני אובדן אבטחת המידע יש לציין כי גם בזירה זו, היציאה למחשוב ענן משפרת את המצב, לעיתים אף באופן דרמטי:

קיימים סטנדרטים ברורים ומחמירים בתחום אבטחת המידע וההזדהות, אשר מיושמים במישורים שונים (טכנולוגיה, ניהול שינויים והגנה על הנתונים). ספקי שירות מחשוב ענן מובילים בעולם, מיישמים כיום סטנדרטים אלו באופן מלא ורצוף, ולמעשה, ניתן לקבוע כי מעטים הארגונים אשר יהיו מסוגלים (בעיקר כלכלית) להעניק למערך ה- IT שלהם את אותן חוזקות אשר יקבלו בעת יישום מחשוב ענן.

ניתן לסכם ולאמר, כי יישום מודל מחשוב ענן המסתמך על ספק חזק ויציב, מזכה את הארגון ביתרונות מהותיים:

  • יתרון הגודל:עבור ספק השירות, ה- IT של הלקוח הוא הליבה העסקית. בהיותו מספק את שירותיו לכמות גדולה של לקוחות, כולם זוכים ביישום טכנולוגיות מתקדמות.
  • אבטחת מידע:חיזוק מערך זה באופן מיידי, מהותי, ובעלויות נמוכות מאוד.
  • יתירות, BCP, DRP: נושאים אלו, אשר בדר"כ עומדים כל אחד בפני עצמו, מאוגדים בסביבה של ענן לעניין אחד, הנגזר מרמת השירות אליה מתחייב הספק.
    כאשר הספק מתחייב לזמינות של 99.99%, הדבר פותר את שאלת ה- DRP, ומייתר את עניין היתירות. היכולת להמשכיות עסקית – BCP, מובנית בתפיסת מחשוב הענן ועוברת להיות דאגתו ומחוייבותו של ספק השירות.
  • גישה גלובאלית:מאחר ומשאבי המחשוב העיקריים נמצאים אצל ספק השירות, כל מקום בעולם בו קיים חיבור אל רשת האינטרנט, הינו ערוץ גישה אל משאבי הארגון. כך הופך מיקומו הפיזי של הארגון למקרה פרטי של כל מקום אחר בעולם, ומתבטל העניין הגיאוגרפי. ארגונים מבוזרים נהנים מאוד מתכונה זאת, הפותרת אותם מהשקעות עמוקות וארוכות טווח בתשתית IT ארגונית.
  • יתרון התכנון לטווח קצר:כאשר אין צורך לרכוש שרתים, אין צורך לתכנן מראש את המשאבים אותם הם ידרשו לספק עד תום תקופה השירות שלהם. מחשוב ענן הופך את כל משאבי המחשוב לעניין דינאמי, וכך ניתן לייצר שרתים בעוצמות שונות לתקופות משתנות ואין צורך בהתחייבות לתכנון ארוך טווח.

מאחר וכאמור מחשוב ענן הינה פרדיגמה עסקית, כך גם המדדים לבחינתה:

  1. ROI מהיר: יישום מהיר של סביבות עבודה, תמחור נוח וביטול המחוייבות לטווח ארוך, מאפשרים החזר השקעה מהיר מאוד. בבוא הארגון לחשב את ה ROI שלו, עליו לאתר תחילה את העלות הבעלות הכוללת (TCO) של סביבת ה- IT הארגונית.
  2. צמצום משמעותי של ה- TCO: עם סיום הצורך להשקיע בחידוש משאבי מחשוב, יתירות ורישוי, ניתן לראות ירידה של עלות הבעלות הכוללת על משאבי המחשוב בארגון.
  3. הקטנת הסיכון התפעולי:  יתרון הגודל של ספק השירות מועבר ישירות אל הלקוח. הוצאת המידע אל מחוץ לארגון מנתקת את הקשר הפיזי שבין הארגון למידע שלו. שימוש במשאבי מחשוב של ספק חזק ואמין, מבטיחה זמינות קבועה של המידע. אלמנטים אלו יחדיו, מקטינים את הסיכון התפעולי של הארגון.
תגיות: ,